"חלון לעיתון", במסגרת תוכנית-האב "אות לאות תביע אומר" 11/11/2019 בין 11:00 ל-14:00, ורדיו קס״ם, מתכבדים לארח את חיים ממן, עיתונאי ומו"ל בטעם של-פעם, ואת יעקב יעקב, איש החינוך והספר, מורה, מחנך ויועץ לשרים, משורר, סופר ועיתונאי.
מאת: שרון נריה בר-און
11/11/2019
חיים ויעקב, יעקב וחיים, רעים משכבר-הימים. את שני האישים המכובדים זכיתי להכיר באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית, שבו חיים מכהן בתפקיד יו"ר המועצה, ויעקב- בתפקיד חבר בוועדת אירועים, השתלמויות וסמינרים. לפני יותר משנה התארחו שניהם בתוכניתי, כל אחד בנפרד, אך חלום עיתונאי רדיופוני, שאותו אני שמח להגשים היום, הוא לארח את שני האישים הנכבדים האלה יחד, אשר באמצעות המילים שאותן הם כותבים, או אומרים, הם בוראי חוויה אנושית מעצימה.
כל פעם שאני קורא מאמר, שאותו כותב חיים, אני מתענג על כתיבתו, ומגלה את אהבתו לאדם ואת רוח הפסוק המופלא, הכתוב בספר ויקרא, י"ט י"ח: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ: אֲנִי, יְהוָה."
בכל פעם שאני צולל למאמר, לפוסט בפייסבוק, או לשיר של יעקב, אני נפעם מעושר השפה והלשון. יעקב, למעשה, מצייר חוויה מפעימה באמצעות מילותיו. ציור המילים יוצר חוויה מענגת ומופלאה. גם אצלו אני מוצא את אהבת האדם ואת רוח הפסוק, המנחה את חיים בחייו.
חיים עוסק בכתיבה עיתונאית זה שנים רבות, והוא בטוח יותר מתמיד, שבחר את מקצוע הכתיבה כמתת-אל, ותמיד מברך את כל העוסקים בכתיבה תקשורתית.
חיים מאמין, כי בחלוף השנים, נוכחות כל הכותבים תפחת ותיעלם מהעולם, אך לא כן המלים הכתובות- הן תישארנה חקוקות בספריות כהנצחה חיה, העוברת מדור לדור.
"אנחנו, האוחזים בעט, או באצבע על המקלדת, מודעים לכוח הטמון במילה, ועושים כל אשר ידינו משיגה לשמור על ניטרליות, אובייקטיביות והבנה לקוראים, אם זה בכתבי-עת או בכל רשת תקשורתית״, מדגיש חיים.
יעקב יעקב, יליד כורדיסטאן, בוגר מכללה למורים ובית-הספר לעובדי-הוראה בכירים, שימש מחנך, מנהל בית-ספר, ממלא-מקום ראש המועצה מבשרת-ציון, יועץ פרלמנטרי של סגן יושב-ראש הכנסת, יועץ לשר לאיכות הסביבה, לשר העבודה והרווחה ולשר לביטחון-פנים. הוא ניהל את אגף-התרבות בעיריית ירושלים. כיום הוא משמש כממונה על המחלקה להשכלת-מבוגרים והאוניברסיטה העממית בירושלים. יעקב פעיל בגופי-תרבות שונים: האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית, פסטיבל ישראל, תיאטרון ירושלים, מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, אגודת הסופרים, ועורך את כתב-העת "ההתחדשות". הוא פרסם שירה, מחקרים על תרבות העדה הכורדית וחוברות על העבודה בכנסת. שיריו תורגמו לרוסית, לצרפתית, לגרמנית ולאנגלית. כמו-כן, הוא הגיש וערך תוכניות-רדיו.